מפגעי רעש ומטרדי רעש באזורי מגורים

השיפוצים בבניין ליד לא נגמרים? השכן מלמעלה גילה שהוא כוכב קריוקי? – כנראה שגם אתם סובלים ממפגעי רעש. ריכזנו עבורכם את רשימת מטרדי הרעש הנפוצים ביותר ואת דרכי ההתמודדות השונות עמם.

אחת מתופעות הלוואי של החיים בעת המודרנית היא מפגעי רעש ומטרדי רעש המלווים אותנו כמעט בכל אשר נפנה. אזורי המגורים הופכים לצפופים ועמוסים יותר, כך שכמעט בלתי אפשרי להימלט ממפגעי הרעש הסובבים אותנו.

כמובן שלא כל רעש נופל תחת ההגדרה של מפגע או מטרד. אנחנו בדרך כל מגדירים רעש כמזיק או מטריד כאשר הוא חורג מעל עוצמה מסוימת או מרעש הרקע האופייני למקום ההתרחשות.

המדריך שלפנינו סוקר את הגורמים הנפוצים למטרדי רעש. כמו כן נבדוק מהם הנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מחשיפה למפגעי רעש. לבסוף נביא סקירה של חוקי הרעש השונים.

רעש סביבתי – מפגע או תופעה חברתית?

הטוענים נגד מפגעי הרעש נתפסים פעמים רבות כמשביתי שמחות או נודניקים. רעש נתפס לרוב כחלק בלתי נפרד מחיי היום יום והמודעות לנזקים להם הוא גורם, נמוכה מאוד בקרב מרבית הציבור.

תפיסה מוטעית זו נושאת בקרבה סכנה, שכן מבחינה מדעית ורפואית רעש הוא זיהום לכל דבר ועניין.

השפעתו המזיקה של הרעש על בריאותנו אינה נופלת מזו של זיהום האוויר למשל.

כפי שנפרט בהמשך חשיפה לרעש ובעיקר כזו הנמשכת לאורך זמן רב גורמת למגוון רחב של השפעות מזיקות גופנית ומנטאלית.

זכרו: רעש הוא זיהום לכל דבר ועניין.

גורמים נפוצים למפגעי רעש ומטרדי רעש

מפגעי רעש יכולים להיגרם על ידי מספר רב של גורמים המצויים בסביבתנו. דוגמאות למקורות רעש הם כלים תעשייתיים שונים, כלי תחבורה כגון מטוסים ורכבות, מערכות שמע, כריזה ועוד.

הנפוצים שבגורמי הרעש בסביבה העירונית מרוכזים ברשימה שלהלן:

  • רעש שיפוצים ורעש מאתרי בנייה
  • רעש שכנים
  • רעש מבתי ספר וגני ילדים.
  • רעש מאולמות שמחה, גני אירועים ודיסקוטקים
  • רעש ממגרשי כדורגל וכדורסל
  • רעש ממזגנים
  • רעש מכלי גינון
  • רעש כלי רכב, רכבות מטוסים
מפוח עלים
מפוח עלים

נזקי הרעש

רעש מזיק לאדם בצורות רבות, ויכולות להיות לו השלכות על בריאותם הגופנית והנפשית של החשופים אליו. השפעתו המזיקה של הרעש ניכרת בעיקר כאשר מדובר על תינוקות ילדים וקשישים.

ידוע כי חשיפה ממושכת לרעש עלולה לגרום למחלות לב וכלי דם, לחץ דם גבוה, אבדן שמיעה, עייפות ושיבוש פעולתן של מערכות חיוניות שונות בגוף.

במישור הנפשי והמנטאלי עלול רעש לגרום לאבדן יכולת הריכוז והלמידה, עצבנות, חרדות, תשישות והתמוטטות עצבים. חשיפה לרעש מזיק עלולה ליצור מצב נפשי של סטרס העלול לגרור אירועי אלימות קשים.

חשיפה לרעש מזיק

כאמור השפעתו המזיקה של הרעש עולה ככל שעוצמת הרעש גבוהה יותר וככל שזמן החשיפה לרעש עולה.

בטבלה שלהלן מרוכזים זמני החשיפה המומלצים על ידי גורמי הבריאות בחשיפה לרעש חזק:

עוצמת הרעש בדציבל – dB זמן מותר לחשיפה
90 8 שעות
95 4 שעות
100 2 שעות
102 90 דקות
110 20 דקות
115 15 שעות

מעיון בטבלה ניתן לראות כיצד זמן החשיפה המותר מתקצר משמעותית ככל שעוצמת הרעש עולה.

חוקי הרעש בישראל

נראה כי המחוקק הישראלי נתן לאורך השנים את דעתו בנושא הרעש בהרחבה. אחד מסעיפי החוק העיקריים בנושא מפגעי רעש ומטרדי רעש הוא סעיף 2 בחוק למניעת מפגעים האוסר על הקמת רעש חזק ובלתי סביר המפריע לאחר בכל שעה משעות היום.

"לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים."

תקנות הרעש – התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992 – מרחיבות סעיף חוק זה, ובין היתר קובעות הגדרות כמותיות הקובעות מה יחשב כרעש בלתי סביר, ונמדדות ביחידות דציבל.

תקנות הרעש אף מגדירות זמנים מסוימים במהלך היום כשעות מנוחה ומפרטות איסורים ברורים לגבי שעות אלה, כגון איסור על צעקות, שימוש במגבירי קול ועוד.

שקט בין 2 ל 4
שקט בין 2 ל 4

חשוב לציין כי מבחינה משפטית תקנות הרעש יכולות לסייע לקבוע את קיומו של מטרד רעש, אך הן אינן שוללות את קיומו של מטרד כזה באופן אוטומטי.

לדוגמה, תקנות הרעש אוסרות על הקמת רעש בין השעות 14:00 ועד 16:00, ולכן רעש בשעות אלה יוכר כמטרד. מאידך, אין הדבר קובע כי רעש מחוץ לשעות אלה אינו נחשב למטרד.

כאמור התקנות למניעת מפגעים מוסיפות על האמור בסע' 2 בחוק למניעת מפגעים – הן אינן גורעות ממנו.

גרימת מטרדי רעש נקשרת גם אל פקודת הנזיקין בסעיפים כגון סע' 44 "מטרד ליחיד" וכן סע' 63 "הפרת חובה חקוקה".

עבירות גרימת רעש מוזכרות אף בחוק העונשין (סע' 194 לדוגמה) ונקבעו להן קנסות בחוק (צו סדר הדין הפלילי – עבירות קנס – מניעת רעש – התש"ס 2000)

לאחרונה נמצא בכותרות נושא איסור השימוש באמצעי כריזה במסגדים, או בשמו הנפוץ יותר – חוק המואזין. יוזמי החוק מבקשים להחליש או להפסיק לחלוטין את עצמת קריאות המואזין במסגדים.

ניתן אם כן לראות כי מפגעי רעש ומטרדי רעש עלולים ליצור חיכוך בין גורמי הרעש והסובלים מהם. עניין זה לא נסתר מעינו של המחוקק הישראלי והוא בא לידי ביטוי בחקיקה.

אכיפת מטרדי רעש

עקב אכילס של בעיית הרעש היא ללא ספק היעדר אכיפה נאותה של החוק.

אכיפת עבירות רעש אמורה להתבצע בעיקר על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשטרת ישראל.

בשנים האחרונות החל לפעול בערים השיטור המקומי או בשמו האחר השיטור המשולב, אשר אחד מתפקידיו העיקריים הוא אכיפת עבירות הפרת סדר והקמת מטרדים.

על פניו מדובר ביוזמה מבורכת שבאה להעניק מענה קרוב יותר לקהילה, אך עדיין נמצא כי חסרים בידי השוטרים והפקחים הידע והכלים המתאימים לאכוף את חוקי הרעש במלואם.

משמיעת תלונות האזרחים המתלוננים על מפגעי רעש ומטרדי רעש, עולה כי הם נתקלים לעתים קרובות בגישה מתירנית ומקלת ראש כלפי גורמי הרעש כאשר אין מדובר ברעש בשעות הלילה.

גורמי האכיפה אינם מצוידים בכלים המתאימים לקביעת קיומו של מפגע רעש (מד דציבל), ובדרך כלל הקובע היא מידת רגישותה של אוזנו של השוטר או הפקח. ברור שזו אינה יכולה להיות שיטה מהימנה לקביעת קיומו של מטרד רעש.

בהקשר זה חשוב לציין כי קיומו של מפגע רעש אינו תלוי אך ורק ברמת הדציבל. במילים אחרות, רעש שאינו חורג מרמת הדציבל המצוינת בחוק עדיין יכול להיחשב למטרד.

לא רק זאת, אלא שפעמים רבות נוצר מפגע הרעש על ידי הרשות המקומית עצמה. לעתים בעקבות אירועים שהיא מקיימת, או ממתקנים שהיא מפעילה, כגון מוסדות חינוך, מגרשי ספורט ומועדוני נוער.

פקח או שוטר עירוני המגיע לטפל במטרד רעש הנגרם על ידי הרשות המעסיקה אותו, ימצא את עצמו לכאורה פועל בניגוד עניינים.

חשוב לציין כי ישנה מגמה של שיפור בהתייחסות אוכפי החוק אל מטרדי הרעש. נראה כי הנושא קיבל משנה עדיפות על ידי משטרת ישראל וישנה נכונות לשפר את האכיפה בנושא. כמובן שיש לקחת את הדברים בפרופורציה ובמדינה מרובת אתגרים בטחונים כישראל יש עדיין הרבה אל מה לשאוף.

מוקד 100 משטרת ישראל
מוקד 100 משטרת ישראל

חינוך ומודעות לרעש

אחת הדרכים היעילות להילחם בנזקי הרעש היא הגברת המודעות להם. כמו בתחומים רבים אחרים, גם בנושא נזקיי הרעש כדאי להקנות הרגלים ודרכים להתנהלות נכונה כבר בגיל צעיר.

משרד החינוך באמצעות בתי הספר מפעיל תכניות הסברה שונות בנושא מניעת נזקי חשיפה לרעש. תכניות אלה מיועדות הן לצוותים הפדגוגים והן לתלמידים עצמם. כמו כן קבע משרד החינוך הגבלות ברורות על עצמות הרעש המרביות בשטח בתי הספר.

לצערנו המציאות הנגלית בשטח שונה לגמרי:

ברבים ממוסדות החינוך בישראל נחשפים התלמידים לרמות רעש חזקות באופן קבוע. בין גורמי הרעש הנפוצים בבתי הספר נמצא שימוש במערכות הגברת קול רבות עוצמה, שימוש בכלי גינון כגון מפוחי עלים, אפילו פעמוני הצלצולים הוחלפו במערכות כריזה המנסרות את האוויר למרחקים.

משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה אשר אמורים לפעול בתאום ובנחישות בכל הקשור לטיפול במפגעי רעש בבתי הספר – מגלים אזלת יד ואולי אף רשלנות.

דיווחים ותלונות בנושא רעש בבתי הספר המגיעים אל משרד החינוך, אינם נבדקים לעמקם, ואינם זוכים לטיפול רציני שיכול להביא לשינוי בהתנהלות בתי הספר.

כיצד להימנע מנזקי הרעש

1. הימנעות מנזקי הרעש מתחילה בהכרת הסכנות שבחשיפה למפגעי רעש וצמצום הזמן בו אנו נחשפים לרעש מזיק למינימום האפשרי. במקומות מועדים לפורענות כגון מועדוני לילה, אולמות שמחות ומפעלי תעשיה, יש להקפיד ולהשתמש באמצעי הגנה כגון אטמי אוזניים ואוזניות מגן. מומלץ להימנע משימוש באוזניות הממוקמות בתוך האוזן.

2. כאשר החשיפה למפגע הרעש היא קבועה, למשל במקרה של מגורים ליד פסי רכבת, כביש סואן או נתיב נחיתה של מטוסים, יש לשקול התקנת אמצעי בידוד רעש קבועים, כגון חלונות בעלי בידוד כפול, מחיצות אקוסטיות ולוכדי רעש.

3. במקרים של גורמי רעש סביבתי כגון רעש משיפוצים ואתרי בניה, שכן מרעיש, אמצעי הגברה וכדומה, ניתן ומומלץ לנסות להידבר עם גורם הרעש על מנת להגיע להסכמות בעניין.

במידת הצורך וכאשר רמת הרעש חורגת מהתחום המותר, או כאשר מפגע הרעש נגרם בשעות אסורות, ניתן לערב את גורמי האכיפה השונים (משטרה, פיקוח עירוני, המשרד להגנת הסביבה).

במידה וכל אלה אינם מביאים לפתרון ניתן לשקול כמוצא אחרון הגשת תביעה משפטית כנגד גורם מפגע הרעש או מטרד הרעש בהתאם למקרה.