מפוחי עלים – סיפורו של חוק פרוץ


מפוחי עלים (תרגום לאנגלית: leaf blowers), משמשים את העוסקים בגננות לצורך איסוף מהיר של שלכת עלים ופסולת גינון אחרת.

לאור זיהום האוויר הקשה ומפגע הרעש הנגרם תוך כדי השימוש במפוחי עלים, נאסר השימוש בהם בחוק במדינות שונות וגם בישראל.

אולם, שיטוט ברחובות ערים לא מעטות בישראל יגלה כי בתחום מפוחי העלים – החוק פרוץ, אכיפה אין, והשימוש בכלים המזהמים נמשך במלוא המרץ.

נראה כי מדובר בעוד חוק "חסר שיניים".

חמור מכך,

נראה כי הראשונות ברשימת מפרי החוק הן רשויות מקומיות ועיריות, המניחות לעובדיהן לעשות שימוש חופשי בכלי האסור.

רשויות אלה, אשר אמורות להיות אלה אשר אוכפות את החוק בנושא מפוחי העלים – הן אלה המפרות אותו בעצמן. אם לא די בכך, נראה כי הן מקבלות רוח גבית למעשיהן מצדם של גורמי האכיפה השונים, אשר אינם נוקטים בפעולה נגדן.

תושבים המוצאים עצמם נפגעים מן השימוש בכלי האסור, עומדים בחוסר אונים אל מול מחדלי הרשויות המקומיות.

מהו אם כן אותו כלי גינון שנוי במחלוקת?

מפוח עלים פועל באמצעות ייצור סילון אוויר חזק, הנפלט מצינור בחזית הכלי. ראשית השימוש במפוחי עלים בשנות החמישים ומקורם בארצות הברית וביפן.

סוגי מפוחי העלים


בשוק המפוחים לאיסוף עלים קיימים כיום כלים מסוגים שונים. בין היתר נוכל למצוא:

מפוח עלים בנזין

מפוח זה מונע באמצעות מנוע בנזין המסובב מניפה וכך יוצר את סילון האוויר.

מפוח זה נחשב למזהם ביותר. סילון האוויר הנפלט ממפוח זה גורם לחלקיקים מזיקים זעירים להתנתק מהקרקע ולמלא את חלל האוויר אותו אנו נושמים.

אם לא די בכך, מנוע הבנזין הנהוג בשימוש במפוחים אלה, הנו מנוע שתי פעימות הידוע כמזהם במיוחד.

מפוח עלים חשמלי

מפוח זה פועל באופן דומה למפוח הבנזין, אלא שאת מנוע הבנזין מחליף מנוע חשמלי. מנועי החשמל מעט יותר שקטים ממנועי הבנזין, וכן אינם פולטים חלקיקים מזיקים כתוצאה משריפת הדלק.

זיהום האוויר הנוצר באמצעות מפוח זה הנו זהה ברמתו לזה הנוצר באמצעות מפוח עלים בנזין.

נזקי השימוש במפוחי עלים

אז מה כל כך נורא במפוחי עלים?

רבים אינם מודעים להשלכות הבריאותיות הקשות ולנזק הסביבתי, הנגרם על ידי מפוחי העלים.

מחקרים רבים פורסמו בעולם בנוגע לשימוש במפוחי העלים. בכל המחקרים ללא יוצא מן הכלל מוסכם כי הנזק הבריאותי הנגרם על ידי כלים אלה רב לאין שיעור מהתועלת בהם.

לפי תוצאות מחקרים אלה ניתן לחלק את הנזקים הנגרמים ממפוחי העלים באופן הבא:

1. מנועי הבנזין המותקנים במפוחי העלים יוצרים גזים ואדי פליטה רעילים. במרבית מפוחי העלים נעשה שימוש במנועי שתי פעימות אשר גורמים לזיהום אוויר ומפגעי רעש קשים יותר מהרגיל.

2. סילון האוויר הנוצר על ידי מפוחי העלים מרים לאוויר לא רק את עלי השלכת, אלא גם חלקיקים רעילים זעירים, המשתחררים מן הקרקע ונישאים באוויר.

חלקיקים אלה כוללים בין היתר שרידי כימיקלים שונים, חומרי דלק, שאריות צמיגים, חומרי ריסוס, שרידי חומרי ניקוי, צואת חיות, אבק ועוד.

חלק מהחומרים הקשורים לזיהום האוויר הנוצר בעקבות השימוש במפוחי עלים מוגדרים כמסרטנים.

עוד נמצא כי חלקיקים אלה יכולים להישאר באוויר שעות ואף ימים לאחר השימוש במפוח העלים.

3. מנועי שתי הפעימות בהם נעשה בדרך כלל שימוש במפוחי העלים, יוצרים רעש בעוצמת דציבל היכולה לגרום לנזק שמיעה תמידי למי שנמצא בסביבת מפוח העלים. כמו כן נגרם מטרד רעש קשה לכל מי שנמצא בסביבה הקרובה.

4. נמצא כי האוכלוסייה אשר נפגעת יותר מן השימוש במפוחי עלים הנה ילדים וקשישים, אשר לעיתים מרותקים לביתם, ונכפה עליהם להיחשף לנזקי מפוחי העלים.

לעיון נוסף:
מחקר בנושא מפוחי עלים שנערך על ידי הרשות להגנת הסביבה בקליפורניה
מחקר על סכנות מפוח העלים של המחלקה להנדסת הסביבה באוניברסיטת קליפורניה

השפעת מפוחי העלים על הסביבה

ראינו אם כן כי הנזק הסביבתי הנגרם כתוצאה משימוש במפוחי העלים מתחלק לשני חלקים עיקרים והם:

זיהום אוויר

מפוחי עלים גורמים לזיהום אוויר קשה ועלולים לגרום לתחלואה קשה בקרב בני האדם. אוכלוסיות רגישות כמו ילדים וקשישים אשר גם כך סובלים מבעיות נשימתיות, הם הנפגעים העיקריים.

מפגעי רעש

מפוחי עלים גורמים למפגע רעש קשה. עוצמת הרעש גבוהה במידה כזו העשויה לפגוע בשמיעתו של מפעיל המפוח ומי שנמצא בקרבתו. כמו כן נגרם מפגע רעש סביבתי ברדיוס רחב יותר.

מפוחי עלים – זה לא חוקי

לאחר שהכרנו קצת יותר טוב את מפוחי העלים ואת הסיכון הבריאותי למי שנחשף אליהם, נבחן את ההיבט החוקי של השימוש בהם.

החוק למניעת מפגעים אוסר על הקמת מטרדי רעש בצורה כוללת, וממנו נגזרו התקנות למניעת מפגעים.

תקנות אלה אשר נכנסו לתוקפן בשנות ה 90 לא טיפלו עדיין באופן מפורט בנושא מפוחי העלים.

לאור פרסומם של מחקרים רבים בעולם ובישראל בנוגע לנזקים הבריאותיים הקשים הנגרמים מחשיפה לנזקי מפוחי העלים, הוכנס באפריל 2011 תיקון החוק הנוגע לאיסור הגורף על שימוש במפוחי עלים.

התיקון שהוכנס על ידי המשרד להגנת הסביבה מבהיר כי השימוש במפוחי עלים ממונעים הנו אסור לחלוטין.

העובר על חוק זה צפוי לעונש מאסר או קנס, ולעיתים שניהם יחדיו.

בג"צ מחזק את האיסור על שימוש במפוחי עלים

הראשונות למחות נגד תיקון החוק ואיסור השימוש במפוחי עלים היו רשויות מקומיות. אלה כנראה עושות את השימוש הרב ביותר בכלי מזהם זה, וניתן לשער כי הוצאת המפוחים מחוץ לחוק לא הייתה לרוחן.

מספר רשויות מקומיות פנו בעתירה אל בית המשפט העליון בטענה כי אין בסמכותו של המחוקק, השר להגנת הסביבה, לאסור את השימוש במפוחי עלים באופן גורף. כמו כן טענו הרשויות המקומיות כי הדבר יפגע באיכות השירות שהן מספקות לתושבים.

לשמחתנו, בג"צ דחה את העתירה והותיר את החוק על כנו. (בג"צ 37297/11 עיריית תל אביב ואח' נ' המשרד לאיכות הסביבה ואח')

האיסור על שימוש במפוחי עלים קיבל אם כן משנה תוקף לאחר פסיקת בית המשפט העליון בעניין.

לצערנו רבות מהרשויות המקומיות ממשיכות להשתמש במפוחי עלים גם לאחר כניסת החוק האוסר על כך, ולמרות פסיקת בית המשפט העליון.

התקנות למניעת מפגעים: שימוש במפוחי עלים

כעת נסקור בקצרה את הוראות החוק הנוגעות במישרין לאיסור על שימוש במפוח העלים.

סעיף 13 א' בתקנות למניעת מפגעים הוא הסעיף הנוגע לאיסור השימוש במפוחי עלים.

לפי סעיף קטן ב':
"לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל מפוח עלים הגורם לרעש באזור מגורים."

כאמור מדובר באיסור גורף ללא הגבלת שעות או כל הגבלה אחרת.

בהמשך סעיף קטן ג' של החוק:

"לעניין תקנה זו, "מפוח עלים" – מכשיר ממונע המשמש לאיסוף עלים, לניקוי רחובות, חצרות וכיוצא באלה, באמצעות נשיפה של אוויר."

סעיף זה בעצם מגדיר מה נחשב למפוח עלים ככל הנוגע לתקנות אלה.

אנו רואים כי קיימים שני תנאים לכך:
הכלי חייב להיות ממונע, וכן לפעול באמצעות נשיפה של אוויר.

מפוחי עלים – קנסות ועונשים

שימוש במפוח עלים מהווה עבירה פלילית לפי החוק הישראלי. העונשים אשר נקבעו בחוק בעבירות של שימוש במפוחי עלים הם שישה חודשי מאסר או קנס.

בהתאם למקרה עצמו ובמידה ומדובר בעבירה חוזרת ומתמשכת, יתכן שילוב של עונש מאסר וקנס יחדיו.

פירוט הקנסות בגין שימוש במפוחי עלים מופיע בצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש), תש"ס-2000

אדם פרטי (יחיד) המפעיל מפוח עלים ייקנס בסכום של 450 ₪ לעבירה ראשונה, ו- 900 ₪ במקרה של עבירה חוזרת.

תאגיד כגון חברה, רשות וכו' ייקנסו בסך של 900 ₪ לעבירה ראשונה, ו- 1800 ₪ לעבירה חוזרת.

משטרת ישראל

כיצד לטפל במפרי חוק

נתקלתם בשימוש במפוח עלים?

ראשית כל כדאי ורצוי לתעד את השימוש במפוח העלים בזמן אמת בעזרת צילום וידאו.

שימו לב – בדרך כלל המצולם לא יקבל ברוח טובה את העובדה שאתם מצלמים אותו, ולכן יש לנקוט משנה זהירות ולהימנע מכניסה למצב שיכול לסכן אתכם או כל אדם אחר.

בכל מקרה בו יש חשש של גלישה לאלימות ותרו על העניין, או צלמו מרחוק והשתדלו שלא לעורר תשומת לב.

אל מי פונים?

הממונה הראשונה והעליונה על אכיפת החוק במדינת ישראל היא משטרת ישראל.

ניתן לחייג אל מוקד 100 של המשטרה אם אתם עדים לביצוע העבירה בזמן אמת ולבקש (לדרוש אם צריך) הגעת ניידת בהקדם האפשרי לשם ביצוע אכיפה בהתאם לחוק.

עבודה עם מפוחי עלים נמשכת בדרך כלל זמן ממושך, ולכן יתכן מאוד שהשוטרים יספיקו להגיע בזמן ולתפוס את העבריין "על חם".

במידה ותפיסה על חם לא יצאה אל הפועל, ניתן להגיע אל תחנות המשטרה השונות ולמסור עדות / דיווח על דבר עבירה.

דאגו שיהיה ברשותכם העתק מהחומר שצילמתם.

על מנת להקל על עבודת המשטרה השתדלו לברר מי עומד מאחורי הפעלת המפוח טרם הגעה אל תחנת המשטרה.

ניתן לאתר את תחנת המשטרה הקרובה אליכם בכתובת https://www.police.gov.il/stations.aspx

אפיק נוסף המקובל כיום לפניה למשטרת ישראל הוא באמצעות דף הפייסבוק שלה בכתובת: https://www.facebook.com/israelpolice/

המשרד להגנת הסביבה והמשטרה הירוקה

עבירות מתחום איכות הסביבה כדוגמת שימוש אסור במפוח עלים, מטופלות על ידי המשרד להגנת הסביבה ויחידת האכיפה שלו המשטרה הירוקה.

כתובת המשרד להגנת הסביבה:
רח' כנפי נשרים 5, ת.ד 34033, ירושלים מיקוד 95464

ניתן להפנות תלונות במייל pniot@sviva.gov.il

מפוח עלים בקריית ביאליק (צילום: תושבים)
מפוח עלים בקריית ביאליק (צילום: תושבים)

חוק לחוד ומציאות לחוד – כמה מילים על מחדלי האכיפה של רשויות החוק בישראל

מי שיסייר בערי ישראל השונות לא יתקשה למצוא מפוחי עלים בשימוש נרחב ובאין מפריע.
נראה כי רשויות מקומיות הן אלה העושות שימוש רב ביותר בכלים מזהמים אלה.

נזכיר כי אלה אותן רשויות מקומיות שמתפקידן המוצהר בחוק לשמור וליישם את חוקי הגנת הסביבה.

משטרת ישראל והשיטור העירוני

בשנים האחרונות הועברו רבות ממשימות המשטרה ובפרט כאלה מתחום איכות הסביבה, לטיפולם של גופי השיטור העירוני. אלו הן יחידות שיטור משולבות של שוטרים ופקחי עירייה הכפופים אל הרשות המקומית.

לא קשה לתאר את הבעייתיות ואת ניגוד העניינים, כאשר יחידת שיטור עירוני כזו נקראת לאכוף את החוק כנגד הרשות המקומית עבורה היא עובדת.

המשרד להגנת הסביבה והמשטרה הירוקה

המשרד להגנת הסביבה הוא אמנם זה שיזם את תיקון החוק האוסר את השימוש במפוחי העלים, אך נראה כי למשרד עצמו אין כל תכנית פעילה ליישום החוק והגברת האכיפה.

יתרה מכך, נראה כי פקחי המשרד להגנת הסביבה מתקשים לפעול כנגד רשויות מקומיות אשר בדרך כלל נהנות מקשרים עמוקים אל השלטון ומשרדי הממשלה.

מנתונים שמספק המשרד להגנת הסביבה עולה כי החל מכניסת תיקון החוק לתוקפו בשנת 2011 נפתחו תיקי חקירה בודדים בלבד בגין שימוש במפוח עלים.

בידי "חדשות איכות הסביבה" נאספו עדויות רבות לשימוש אסור במפוחי עלים.
רובן המכריע של העדויות מצביע על עבירות מצדן של רשויות מקומיות.
בחלק מהמקרים מדובר על שימוש אסור בסביבתם של חסרי ישע, בתוך בתי ספר וגני ילדים – לרבות בזמן המצאות התלמידים במקום. פניות בנושא אל משרד החינוך אינן מועילות וההתנהלות הפלילית המסוכנת נמשכת.
בחינת נושא מפוחי העלים בישראל מעלה אם כן תמונת מצב עגומה של היעדר אכיפה, רשלנות פושעת, וזילות החוק, דווקא מצדם של אלה אשר אמורים לשמור עליו.

תביעות ייצוגיות בנושא מפוחי העלים

כאשר רשויות האכיפה אינן מתפקדות, נראה כי מפלטו האחרון של האזרח הוא בית המשפט.

מאז כניסת תיקון החוק האוסר שימוש במפוחי עלים, הוגשו מספר תביעות ייצוגיות בנושא כנגד רשויות מקומיות.

אחת התביעות הייצוגיות הראשונות שאושרו בנושא מפוחי העלים הייתה כנגד עיריית נהרייה בשנת 2013. התביעה הוגשה על ידי שלושה מתושבי העיר בדרישה לפצות את כלל תושבי העיר.

תביעה זו נסתיימה בהסדר פשרה בו התחייבה העירייה לחדול מהשימוש במפוחי עלים.

ממידע שנתקבל מרשות בתי המשפט, עולה כי בימים אלה נמצאות בשלבים שונים מספר תובענות ייצוגיות נוספות בנושא מפוחי העלים, כנגד מספר רשויות מקומיות שונות.

תביעות ייצוגיות שכאלה זוכות בדרך כלל להד תקשורתי רחב, ויש להן יכולת להשפיע על התנהלות הרשות המקומית.

כדאי לציין כי בדרך כלל כספי הפיצוי בתביעות ייצוגיות כאלה יוצאים מן הקופה הציבורית אותה מחזיקה הרשות המקומית, ולא מכיסם של בעלי התפקידים עצמם אשר אחראים להפרת החוק.

נראה כי מפוחי עלים מהווים "מכת מדינה" של ממש, ואולי ראוי כי בתי המשפט ישקלו להחיל את האחריות למחדלי מפוחי העלים – אישית – ישירות על בעלי התפקידים ונושאי משרה ברשויות המקומיות.