ט"ו בשבט החג הירוק

נטיעות ט"ו בשבט
נטיעות ט"ו בשבט תהלה הרץ via Wikimedia Commons

ט"ו בשבט או בשמו השני ראש השנה לאילנות, החל את דרכו כתאריך בעל משמעות הלכתית בלוח השנה העברי.

ציון התאריך מסייע לחישוב זמנים הנוגעים בין היתר למצוות הפרשת המעשר מן התוצרת החקלאית, ומצוות אחרות הקשורות לפרי הארץ.

עם חלוף הזמנים קיבל היום אופי של חג המסמל את קרבתו של האדם לסביבה, ומכיל נושאים כגון איכות הסביבה, מחזור, ומנהג הנטיעות כמובן.

אכילת פירות יבשים

ממנהגי החג להרבות באכילת פירות בהם נתברכה ארץ ישראל, ובעיקר פירות יבשים כגון שקדים, אגוזים, תאנים, תמרים, צימוקים ועוד.

למרות הנוהג המקובל של אכילת פירות יבשים, במקור דובר על אכילת פירות טריים "שנשתבחה בהם ארץ ישראל" או שבעת המינים.

שורשי המסורת של אכילת פירות יבשים להבדיל משאר סוגי הפירות, נעוצים בעובדה שבעבר טרם היו בנמצא אמצעי קירור נאותים, ופירות יבשים היו הדרך היחידה שבה יהודי הגולה יכלו ליהנות גם הם מפירותיה של ארץ ישראל.

driedfruits
ממנהגי החג: אכילת פירות יבשים Gilabrand via Wikimedia Commons

זה אולי המקום לבצע תיקון קטן בהלכות החג ולחזור אל המנהג המקורי של אכילת פירות טריים בהם נתברכה ארצנו. שימו לב כי חלק גדול מהפירות היבשים אותם ניתן למצוא כיום בשווקים, מיובאים מחוץ לישראל.

סדר ט"ו בשבט

Tu-Bishvat
סדר ט"ו בשבט The Education Center of the National Library of Israel via Wikimedia Commons

עריכת סדר טו בשבט הוא מנהג שטבעו חכמי צפת במאה ה- 17. עריכת הסדר כוללת אמירת ברכות ודברי תורה המשבחים את ארץ ישראל פרותיה ותבואתה.

בדומה לערב ליל הסדר המוכר לנו מחג פסח, גם כאן נהוג לשתות ארבע כוסות אשר יש להן כאן משמעות סמלית לארבע עונות השנה.

מנהג עריכת סדר ערב טו בשבט התגלגל גם אל התפוצות, והוא מסמל שם ביטוי לכמיהה לארץ ישראל ואל השיבה אליה בקרבם של יהודי הגולה.

נטיעות ט"ו בשבט

מנהג הנטיעות התווסף לחג בתקופה מאוחרת יותר. ראשיתו של המנהג ביוזמה שהובילו אנשי חינוך במדינה הישראלית שבדרך.

בשנת 1884 קיימו אנשי הישוב יסוד המעלה נטיעות חגיגיות בהן נשתלו כ 1500 עצי פרי.

המורה והסופר זאב יעבץ יזם עם תלמידיו מזיכרון יעקב נטיעה חגיגית בשנת 1890.

מאוחר יותר הכריזה "אגודת המורים העבריים בארץ ישראל" על החג כחג נטיעות ויום טבע.

עבור ילדי בתי הספר ובמיוחד הצעירים שבהם טו בשבט הוא חגיגה של ממש.

היום הרווי בפעילות בחיק הטבע, מאפשר לעזוב למספר שעות את מסכי הסמארטפונים והמחשבים ולהתחבר בצורה ישירה ואישית אל הטבע והאדמה.

זוהי כמובן חוויה מעשירה הן במישור הרגשי והן במישור הלימודי.

יום של שמירה על הטבע

בעשורים האחרונים הפך ט"ו בשבט מציון דרך על לוח השנה ליום חג של ממש, והוא מציין את הקשר שבין האדם והסביבה, השמירה על איכות הסביבה וקידום עקרונות כמו מחזור.

ביום חג ט"ו בשבט, נוהגים גופים שונים וביניהם משרד החינוך והחברה להגנת הטבע, לקיים פעילויות שונות למען הגברת המודעות לחשיבות השמירה על הטבע.

טו בשבט – חג ירוק שכולו פירות טעימים, יציאה אל חיק הטבע ונטיעות – אנחנו אוהבים אותו!

אין עדיין תגובות. התגובה הראשונה יכולה להיות שלך!

יש לך מה להוסיף?

כתובת המייל שלך לא תפורסם


*